הרשמה לפורום













כל הזכויות שמורות למחברים ©

זמ"ש - מקום לכתיבה יוצרת, פרוזה, שירה, רשימות אישיות, אמנות ויזואלית

זה מה ש...

Date 7/30/2003 11:45:25 AM
From ציון
Subject בבקשה מגי

הפעלתי את מכונת חיתוך הלייזר שלי, ושלפתי מתוך ההקדמה לספר קטע בו מאייר הכותב את יחסי הגומלין הנצחיים שבין כללים, לבין העונג המופלא הצפון בשבירתם. ניסיתי לבחון במה שונה השפעתו של סיפור קצר על הלך נפשו של הקורא מכל מדיה ספרותית אחרת. קורט וונגוט כתב בהקדמה לספר "קופסת הטבק מבגומבו": כעת,קורס יסוד בכתיבה יצירתית: 1.נצלו את זמנו של זר מוחלט באופן כזה שהזר או הזרה לא יחושו שזמנם בוזבז לריק. 2.תנו לקורא לפחות דמות אחת שעשויה לרתק אותו או אותה. 3.כל דמות חייבת לרצות משהו, אפילו אם זה כוס מים. 4.כל משפט חייב לעשות אחד משני דברים: לגלות משהו חדש על דמות או לקדם את העלילה. 5.התחילו כמה שיותר קרוב לסוף העלילה. 6.היו סדיסטים. לא חשוב עד כמה הגיבור שלכם מתוק ותמים – אתם חייבים לעולל לו צרות איומות, על מנת שהקורא יראה ממה הגיבור עשוי. 7.כתבו על מנת לרצות אדם אחד בלבד. אם אתם פותחים חלון ועושים אהבה עם כל העולם, כמו שאומרים, הסיפור יחטוף דלקת ריאות. 8.תנו לקוראים שלכם כמה שיותר מידע, כמה שיותר מוקדם. לעזאזל עם המתח. הקוראים צריכים להבין כמה שיותר מהר את מה שקורה, היכן ומתי, כדי שהם יוכלו לסיים את הסיפור בעצמם, אם במקרה יכרסמו מקקים את הדפים האחרונים. * הגדולה במחברות הסיפור הקצר בימינו הייתה פלאנדרי אוקונור (1925-1964). היא שברה כל אחד מהכללים שלי, למעט הראשון.סופרים דגולים נוטים לעשות כן. * לא פעם תהיתי אודות האופי הדו ערכי של כללים בסיפורת. סיפורים קצרים שבו את נפשי מאז ומעולם והחלטתי לבדוק אם ניתן למצוא כמה כללים או הנחיות לכתיבתם. הכללים של וונגוט נכונים או לא נכונים לוונגוט עצמו. איני סבור כי האמין בהם בצורה פנאטית ונדמה מתוך כתיבתו המחויכת שהיה מוכן לוותר על כל אחד מהם תמורת נזיד עדשים או חיוך של בחורה יפה. על מנת להתפלסף, הרהרתי בכך שכלל חדש נקבע כל אימת שנשבר אחד ישן. והרי לכם כלל נוסף: בנית דמות בסיפור קצר היא מלאכה עדינה. אין לך את כל הפרקים שיש שברומן על מנת להרכיבה בהדרגה, נדבך אחר נדבך. תן לה גוף, ושלח אותה מיד להרוויח את לחמה בלי להתבטל. זה לא אומר שהיא צריכה להיות דו מימדית. אם היא איננה מתרוממת, אתה תמיד יכול לפטר אותה מהעלילה ולשכור את שרותיה של דמות חרוצה יותר. * המיטב בז'אנר זה של סיפורים קצרים מצא אכסניה בכתבי עת אמריקאיים של שנות החמישים, שנים שהיו חפות כמעט מטלוויזיה, וסיפור טוב הווה אז נכס בידורי. וונגוט של אחרי מלחמת העולם השניה, אנתרופולוג, צייר, חייל משוחרר שבילה בשבי הגרמני, ושכיר בג'נרל אלקטריק, השלים הכנסה בכתיבת סיפורים קצרים לאותם כתבי עת פופולריים. הוא היה בחברה טובה. המינגווי כתב אז לכתב העת "אסקוויר" סקוט פיצג'רלד ל"סאטרדיי איוונינג פוסט" וויליאם פוקנר ל"קולייר" וג'ון סטיינבק למגזין בעל השם המבטיח "ידידה של עקרת הבית". * בשנת 1953, לאחר שפרסם עשרות סיפורים קצרים, ושני ספרי כיס מקוריים "סירנות הטיטאן" ו-"אמא לילה", בגיל שלושים ואחת כשמאחוריו תזה באנתרופולוגיה שעסקה בקשר בין ציירי הקוביזם של תחילת המאה לבין אומנות אינדיאנית מקורית, ולאחר ניסיון לא מוצלח כסוחר מכוניות, הלך קורט וונגוט ללמוד כתיבה יצירתית. בתחילה באייווה לאחר מכן בהרווארד, ולבסוף בסיטי קולדג' בניו יורק. מי שלימד כתיבה יצירתית בשנים אלו בסיטי קולדג' של ניויורק, היה ג'וזף הלר. הבה נציץ שוב ברישא של כלל מספר שבע. " כתבו על מנת לרצות אדם אחד בלבד". הפסיכיאטר האמריקאי המנוח ד"ר אדמונד ברגלר שהתמחה בטיפול בסופרים מקצועיים, אמר בספרו "סופרים ופסיכואנליזה" שמניסיונו, מרבית הסופרים כתבו על מנת לרצות אדם אחד שהם הכירו היטב, אפילו אם הם לא היו מודעים לכך. ד"ר ברגלר אמר כי בדרך כלל נזקקו המטופלים שלו לפסיכואנליזה כדי לברר עבור מי הם כתבו. מה הוא אותו נכס המצוי בסיפור טוב ? מדוע יותר מכל דבר אחר, היינו רוצים להתכרבל בליל חורף ולהקשיב לסיפור מעולה טווי ביד אמן? האם זו אותה נשיקת לילה טוב אוהבת המצפה לנו בסיומו, והנועם הלא מוסבר שהיא יוצקת באברינו? תיאוריה אחת משלי, מתקשרת אל אותם כתבי עת אמריקאיים של שנות החמישים נטולות המחשב והטלוויזיה, ואל התפקיד שהיה להם ביציקת תוכן אל זמן האיכות של אחרי העבודה. תפקיד הסיפור הקצר היה לבדר. בידור חכם שלא העליב את הקורא, לא הפך אותו לכורסא אנושית טרוטת עיניים, ולא צעק עליו בעזרת רמקולים מתוך תיבת פלסטיק, אלא נהג בו כבוד. שמעו דבר מה נוסף, אם רצית, יכולת לשוב ולקרא שורה שאהבת פעמיים, או סתם ככה לשוב ולקרא דבר מה שלא הבנת כראוי. סיפור טוב סלחני ביחסו אלינו. הוא נוטה לאפשר לנו את אותו חופש תמרון מנטלי שהשגרה טורחת כה קשה ליטול מאתנו, ואנחנו אוהבים את זה.
   
complete Thread
כבר קופלו הדגלים/אברהם שיין shein  
מכתש רמון zusha  
 אהמממ, לא אריק  
 לכאורה נכון ינאי, רק מה.. zusha  
 אריך פון דניקן קוצץ נטיעות  
 לא, ולא אריק  
 אוקי. זו באמת תשובה. מקובל. zusha   
 ואת זה קראת ינאי? מה דעתך? zusha  
 דוד זושא ערפיח  
 אוקי. תודה. zusha  
 :) :) מגי   
 בגלל שאת תמיד עושה מצב רוח טוב. zusha  
 תגיד מירי  
 זה מלפני עשר דקות, זה רע? זה לא רע. zusha  
 נכון. מגי  
 לא חובה. zusha  
 הממממממ מגי  
 את טועה כאן... zusha  
 אגיד לך למה אקשיב מגי  
 השאיפה 'לצאת מכובד בכתיבה' מירי  
 לא מסכים לאף מילה שלך, וכל מילה שלך לגיטימית עובר אורח  
 לא רע אינדיד. ההיא ש.  
 מצטרפת. ההיא ש.  
 דווקא נהניתי מירי  
 צחוקים גדולים, קראתי בהנאה ציון   
 ציון, ווקשה ווקשה מגי  
 בבקשה מגי ציון  
 תודה :) - וזושא אנחנו פה מגי   
 מעניין מאוד! zusha  
 כמעט הפסדתי את זה סופגניה  
 סיפור שלא החליט מה הוא רוצה להיות תקליטוריס  
מן הבוידעם אריק  
Create Forum Landing pages   /   Create Forum Create Forum