הרשמה לפורום













כל הזכויות שמורות למחברים ©

זמ"ש - מקום לכתיבה יוצרת, פרוזה, שירה, רשימות אישיות, אמנות ויזואלית

זה מה ש...

Date 7/30/2003 3:25:02 AM
From zusha
Subject ואת זה קראת ינאי? מה דעתך?

.................................................. רחשי גרוד נמרץ בחשיכה. נשיפת סיפוק. ואחר כך הדליק את מנורת השמן. גם את זאת היא לימדה אותו. נתנה בידיו את המצית הסולרי הנוצץ והסבירה לו בסבלנות כיצד להפעילו. כעת משהתיישב על המרבץ הגס, מתח את זרועותיו האדירות מעל ראשו ופשט אותן ולצדדים. לאורו המרצד של הפתיל נפרשה צלליתו הכבירה על פני יריעות האוהל - כאומרת לעקרו ממקומו. אז פיהק ברחבות ובעשותו כן ניצנצו ניביו בחשכת לועו. הציץ בה ישנה מזווית העין, בה ומצית. אהב והעריץ אותה, היא כה שונה מן השאר. וכל אותם פלאים שהיא מראה לו. אבל את עיקר כמיהתו אליה מחולל משהו רע ומכאיב: נחיתות. תמיד דולקת בליבו ההשפלה. בוערת. צורבת. נוקבת. שהרי הוא יודע: גופה הלבן הזקוף החף משיער שלו הוא. רק שלו. אבל ליבה? ליבה? לכן שורף. שלח וכמעט שליטף את השוק הצחה שבצבצה מאריג השמיכה. ריפרף מעל עורה החלק, מצליל בכפו על הלובן שלה במעלה הירך. התרגש. מחנק חמים התפשט בגרונו. תחושה שהחלה פוקדת אותו לפעמים. לפתע נדמה לו שהנה זה קורה: שעיניו הופכות לרכות ורטובות וכמעט.. עוד רגע קט יזלגו מתוכן טיפות המים, ממש כפי שעיניה היו מצטעפות לפעמים, לעולם לא ידע מתי ולמה, לפתע טיפות היו ניגרות על פניה היפים. היתה בוכה. כך קראה לזה: לבכות. נגע בזוויות עיניו ומצא אותן יבשות כתמיד. רק הם בוכים, נשף באכזבה. אנחנו לא. וכעת, למרות שלעגה לו על יראתו מן האש, העווה את פניו בתעוב ובפחד כשצבט בפתיל המנורה לכבותו. אז איגרף את המצית קרוב לחזהו, הזדקף כמידת יכולתו ופסע גמלונית על מצע הצמר החוצה. אך זהיר לבל תתעורר. בחוץ, בפתח האוהל, כרע וריחרח את המרחב החשוך. השחר טרם הפציע ורוח אייר קלה בידרה את עלוות העצים והחדירה אצבעות קרירות לתוך דבלולי פרוותו. שקט שרר. איוושת העלים בדומיית הלילה, במרחק נובחים כלבים, ובפאתי המחנה נרעש חמור שנעקץ לפתע בשנתו. חדל. ושוב השקט... חמצמצות מוכרת נישאת ברוח אל נחיריו. משהו טוב. טעים. זיהה בקלות את ריח הפרי. חש בו ניגר במורד גרונו, נמס בשובל מתקתק.. ואז שמע גם את שאון הענפים... העץ! - הצטווחה בו הידיעה - מישהו גונב שסק! כשד זינק ממקומו וטס אל עץ השסק. בשני הינפים כבר נישא אל מרום צמרתו כדי לפגוש בו בגנב. בליל גועש של צריחות נוקבות, שאון פיצוח ענפים, ושאגות חרון - פילח בפתאומיות את דומיית הלילה. מתוך הסערה שאחזה בצמרת העץ הושלך בחימה גוף קטן ומפרכס אשר נחבט במורד הגזע. מדדה ועדיין אוחז בשללו: צרור עלים ופירות, מיהר החצוף להבלע בחשיכה, אבל יללותיו עוד נשמעו זמן מה. הדור וגאה נותר רק הוא לשרור בראש האילן. אור הלבנה זהר בפרוותו והדגיש את גודל מידותיו ותפארתו: בבון שליט ואדיר כוח. פרט אלפא יפיפה. כעת ניער בפראות את הענפים ושפתיו השתרבבו קדימה בקריאת תגר עמוקה: "אוהההההההההווו אוהההההההההההווו" - הדהדה שאגתו אל תוך הלילה, אף אחד לא יאכל מהשסק שלי! אף אחד! "אברהם!" למשמע קולה נצטללה דעתו. שרה ניצבה למרגלות העץ רותחת. לשאון הצריחות נעורה. נחרדה. עטפה את עצמה בשמיכה ומיהרה לצאת את האוהל לראות במה הסתבך הפעם. "אברהם, אתה שוב על העץ." "לא.. הוהוהו..הוהוהו.. גנבים.. שסק!" קרא והצביע נסער אל החשיכה. "רד מיד מן העץ למטה!" "אני עדיין ממתינה..." אברהם, שאלך להביא את רובה החיצים?" הוא ירד מן העץ בהכנעה, קרב וכרע על פלחיו למרגלותיה. נזוף ומושפל נמנע מלפגוש במבט את עיניה. "מה אעשה איתך אברהם," היא נאנחה, "אפילו עוד מאה אלף שנים לא יקום ממך מין תבוני." "הוהוהו.. הוהו.." התרגש אברהם, "מין.. מין.." היא עיפעפה בכעס בעיניה השחורות והענקיות. לא מלמעלה למטה, אלא בהבזק קרומי לצדדים. אברהם אבינו שוב יאלץ רק לאונן היום. ..................................................
   
complete Thread
כבר קופלו הדגלים/אברהם שיין shein  
מכתש רמון zusha  
 אהמממ, לא אריק  
 לכאורה נכון ינאי, רק מה.. zusha  
 אריך פון דניקן קוצץ נטיעות  
 לא, ולא אריק  
 אוקי. זו באמת תשובה. מקובל. zusha   
 ואת זה קראת ינאי? מה דעתך? zusha  
 דוד זושא ערפיח  
 אוקי. תודה. zusha  
 :) :) מגי   
 בגלל שאת תמיד עושה מצב רוח טוב. zusha  
 תגיד מירי  
 זה מלפני עשר דקות, זה רע? זה לא רע. zusha  
 נכון. מגי  
 לא חובה. zusha  
 הממממממ מגי  
 את טועה כאן... zusha  
 אגיד לך למה אקשיב מגי  
 השאיפה 'לצאת מכובד בכתיבה' מירי  
 לא מסכים לאף מילה שלך, וכל מילה שלך לגיטימית עובר אורח  
 לא רע אינדיד. ההיא ש.  
 מצטרפת. ההיא ש.  
 דווקא נהניתי מירי  
 צחוקים גדולים, קראתי בהנאה ציון   
 ציון, ווקשה ווקשה מגי  
 בבקשה מגי ציון  
 תודה :) - וזושא אנחנו פה מגי   
 מעניין מאוד! zusha  
 כמעט הפסדתי את זה סופגניה  
 סיפור שלא החליט מה הוא רוצה להיות תקליטוריס  
מן הבוידעם אריק  
Create Forum Landing pages   /   Create Forum Create Forum